להצעת מחיר לעסקים ולארגונים בלבד: צרו קשר 03-6998844
-
ACCRINTM מחשבת את הריבית שנצברה על נייר ערך שמשלם את כל הריבית בפירעון, בתשלום אחד. לנייר ערך שמשלם ריבית כמה פעמים בשנה יש את ACCRINT.
התחביר
=ACCRINTM(issue, settlement, rate, par, [basis])issue: תאריך ההנפקה. settlement: תאריך הפירעון, למרות השם. rate: הריבית השנתית. par: הערך הנקוב, חובה. basis, לא חובה: שיטת ספירת הימים, 0 עד 4.
הדוגמה
אג״ח בערך נקוב של 10,000, ריבית שנתית 6%, הונפקה ב‑1 בינואר 2026 ונפרעת ב‑1 בינואר 2027:
=ACCRINTM(B2,B3,B4,B5)
1. הריבית שמשולמת בפירעון, אחרי שנה: 600. אקסל 365, אוקטובר 2026. התוצאה 600: שנה של ריבית 6% על 10,000.
טעויות נפוצות
שוכחים את par: אקסל 365 לא מקבל את הנוסחה בלי הערך הנקוב. #NUM!: תאריך הפירעון לפני ההנפקה, או ריבית 0. #VALUE!: תאריך שהוקלד כטקסט. עדיף DATE.
עם Copilot (קופיילוט)
באקסל 365 אפשר לבקש את זה מ‑Copilot במילים: ״כמה ריבית תשולם בפירעון על אג״ח של 10,000 בריבית שנתית 6%, שהונפקה ב‑1 בינואר 2026 ונפרעת ב‑1 בינואר 2027?״. כדאי לבדוק שהנוסחה היא ACCRINTM עם התאריכים בפונקציה DATE, ושיוצא 600.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין ACCRINT ל‑ACCRINTM?
ACCRINT לאג״ח שמשלמת ריבית כמה פעמים בשנה. ACCRINTM לנייר ערך שמשלם את כל הריבית בפירעון.
האם אפשר להשמיט את הערך הנקוב?
לא. אקסל 365 מציג הודעה שחסרים ארגומנטים, ולא מכניס את הנוסחה.
הסרטון של יוצר אחר. בטקסט הישן של הערך נכתב שאפשר להשמיט את הערך הנקוב, ושאז הפונקציה מניחה 1,000. באקסל 365 זה לא כך.
יש לכם שאלה על הנתונים שלכם? שאלו את ChatGPT על הפונקציה ACCRINTM. את התשובה כדאי לבדוק מול הדוגמאות שכאן.