STDEVA מחשבת סטיית תקן של מדגם, כמו STDEV.S, עם הבדל אחד: היא לא מדלגת על טקסט וערכים לוגיים בטווח. טקסט נחשב 0, TRUE נחשב 1 ו‑FALSE נחשב 0.
התחביר
=STDEVA(value1, [value2], ...)
הדוגמה
ארבע רשויות במדגם, ובחמישית כתוב ״אין נתון״:
| תושבים במדגם |
|---|
| 1,173 |
| 1,331 |
| 1,445 |
| 920 |
| אין נתון |
=STDEVA(A2:A6) מחזירה 578.90, כי ״אין נתון״ נחשב כרשות עם 0 תושבים. STDEV.S על אותו טווח מדלגת על הטקסט ומחזירה 227.39. בלי הטקסט, שתיהן נותנות אותה תוצאה.
מתי STDEVA מתאימה: כשהטקסט באמת אומר אפס, למשל ״לא נמכר״, או בעמודה של TRUE ו‑FALSE שרוצים לחשב כ‑1 ו‑0.
טעויות נפוצות
סטיית תקן מנופחת: הערות כמו ״אין נתון״ נספרות כאפס. ברוב המקרים STDEV.S היא הבחירה הנכונה.
עם Copilot (קופיילוט)
באקסל 365 אפשר לבקש את זה מ‑Copilot במילים: ״חשב סטיית תקן של המדגם בעמודה A, כשהטקסט נחשב כאפס״. כדאי לבדוק שהנוסחה היא STDEVA, ושיוצא 578.90.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין STDEVA ל‑STDEV.S?
STDEV.S מדלגת על טקסט וערכים לוגיים בטווח. STDEVA מחשבת טקסט כ‑0 ו‑TRUE כ‑1.
איזו פונקציה של סטיית תקן לבחור באקסל?
למדגם STDEV.S, לכל האוכלוסייה STDEV.P. את STDEVA ו‑STDEVPA בוחרים רק כשטקסט בטווח צריך להיחשב כאפס.
הסרטון של יוצר אחר. הפונקציה עובדת באותה צורה גם באקסל 365.
יש לכם שאלה על הנתונים שלכם? שאלו את ChatGPT על הפונקציה STDEVA. את התשובה כדאי לבדוק מול הדוגמאות שכאן.